<h1>ספר התרומות שער ס"ז חלק א'</h1>
<h2>דף ז:</h2>
גרסינן בכתובות פרק מי שהיה נשוי [צ"ג ע"א] ד' נשים ומת הראשונה קודמת לשניה והשניה לשלישית והשלישית לרביעית ורביעית נפרעת שלא בשבועה, אמר בן ננס וכי מפני שהיא אחרונה נשכרת אף היא לא תפרע אלא בשבועה. כולם יוצאות ביום אחד כל הקודמת לחברתה אפילו שעה אחת זכתה, וכך היו כותבים בירושלם שעות. והיו כלן יוצאות בשעה אחת ואין שם אלא מנה חולקות בשוה. גמרא במאי קא מפלגי אמר שמואל כגון שנמצאת שדה אחת מהן שאינו שלו ובעל חוב מאוחר שקדם וגבה קא מיפלגי. וכתב הגאון רבינו יצחק ז"ל בהלכותיו וקי"ל ב"ח מאוחר שקדם וגבה מה שגבה לא גבה. והא דגרסינן בערכין פרק אין נערכין [ז' ע"ב] אמר ערכי עלי וחזר ואמר ערכי עלי ולא היה בידו אלא ה' סלעים ב"ח מאוחר שקדם וגבה מה שגבה גבה, חזינן לגאון רב שרירא דכתב הכי איכא למימר ה"מ בהקדש שאין הקדש מוציא מידי הקדש אבל הדיוט מוציא מידי הדיוט, ולפיכך מה שגבה לא גבה ה"מ במקרקעי אבל במטלטלי מה שגבה גבה, דלית בהו דינא דקדימה משום דלית להו קלא, כדרבא דאמר רבא [ב"ב מ"ד ע"ב] עשה עבדו אפותיקי ומכרו וכו', מ"ט האי אית ליה קלא והאי לית ליה קלא. והיכא ודאי דכתב ליה בשטרא מטלטלי אגב מקרקעי כי היכי דלמקרקעי אית להו דין הקדימה, וכדברירנא שפיר האי דינא בשער מ"ג שהקדמתי המיוחד לדין זה, [מטלטלין נמי כן].
